30 באוקטובר 2026
עזרה ראשונה בישראל: מה עושים בדקות הראשונות?
מדריך בעברית לזיהוי סכנה, הזעקת עזרה והגשת סיוע בסיסי עד להגעת צוות רפואי. ההסברים נועדו לציבור הרחב; בזמן אירוע אמיתי פעלו תמיד לפי הוראות מוקד מד״א.
משטרה: 100 · כבאות והצלה: 102 · פיקוד העורף: 104. אם הסכנה מיידית – התקשרו כעת; אין להמתין לקריאת מדריך.
חשוב: מדריך זה אינו מאפשר אבחון, אינו מעניק סמכות לטיפול רפואי ואינו תחליף לקורס מוסמך. ההמלצות אינן מתאימות בהכרח לכל גיל או מצב רפואי. הנחיות מוקד מד״א בזמן אמת קודמות למידע כאן.
מתי מזעיקים עזרה ומה אומרים למוקדן
כל פעולה של עזרה ראשונה מתחילה בבטיחות. בדקו אם יש תנועה מסוכנת בכביש, אש, עשן, חוטי חשמל, ירי, נפלים או מבנה לא יציב. אל תכניסו את עצמכם למקום שאינכם יכולים לצאת ממנו בבטחה. אם הזירה אינה בטוחה, התרחקו והזעיקו את שירותי החירום. אל תנסו להיות גיבורים על חשבון חייכם או חיי אדם נוסף. מי שמגיע ראשון יכול לעזור מאוד גם בלי לגעת בנפגע: להרחיק סקרנים, לפתוח מעבר לצוותי ההצלה ולהצביע על המיקום המדויק.
במקרה רפואי דחוף בישראל חייגו 101 למד״א. מסרו יישוב, רחוב, מספר בית, קומה, כניסה או נקודת ציון, והסבירו בקצרה מה קרה, כמה נפגעים יש, האם האדם בהכרה והאם הוא נושם כרגיל. אם יש לידכם אדם נוסף, בקשו ממנו להתקשר ולהביא ערכת עזרה ראשונה או דפיברילטור, בעוד אתם נשארים ליד הנפגע. הפעילו רמקול ופעלו לפי ההנחיות שהמוקדן נותן לכם. אל תנתקו לפני שנאמר לכם לעשות זאת.
בפציעה אחרי תאונה, פיצוץ או נפילה מגובה, חשדו גם בפגיעה בצוואר או בעמוד השדרה. הימנעו מהזזה מיותרת של הנפגע, למעט מקרה שבו קיימת סכנה מיידית, צריך לפתוח נתיב אוויר, לבצע החייאה או לשלוט בדימום מסכן חיים. אם האדם מסוגל לדבר, הסבירו לו מי אתם, מה אתם עושים, ושמרו על פרטיותו. אין לפרסם תמונות מזהות של נפגעים ברשתות חברתיות.
אדם מחוסר הכרה: בדיקת תגובה ונשימה
אם אדם אינו מגיב לדיבור או למגע עדין בכתף, קראו בקול לעזרה ובדקו אם הוא נושם באופן תקין. התנשפויות בודדות, נשימות לא סדירות מאוד או קולות נשימה חריגים אצל אדם מחוסר הכרה אינם בהכרח נשימה תקינה. חייגו מיד 101; המוקדן יסייע להחליט אם יש להתחיל בהחייאה. אין לבזבז זמן על חיפוש דופק אם אינכם אנשי מקצוע שהוכשרו לכך.
כאשר אדם מחוסר הכרה נושם כרגיל, השגיחו על נשימתו עד הגעת הצוות. במצב מתאים אפשר להשכיבו על הצד בתנוחת התאוששות כדי לסייע לשמור על נתיב האוויר פתוח, אך כאשר יש חשד משמעותי לפגיעת ראש, צוואר או גב, יש להימנע מתזוזות לא הכרחיות ולפעול לפי הנחיות המוקדן. הימנעו ממתן מים, מזון או תרופות דרך הפה לאדם שאינו ערני לחלוטין.
החייאה ודפיברילטור: מה עושים בדקות הראשונות
אם האדם אינו מגיב ואינו נושם כרגיל, חייגו 101 ובקשו להביא דפיברילטור אוטומטי חיצוני, AED. השכיבו אותו על משטח קשיח ככל האפשר והתחילו עיסויי חזה במרכז בית החזה. במבוגר יש ללחוץ חזק ומהר בקצב של כ־100 עד 120 לחיצות בדקה ולאפשר לבית החזה לחזור בין לחיצה ללחיצה. שמרו על רצף הפעולות והחליפו מבצע אם הוא מתעייף ויש אדם נוסף שמסוגל לעזור.
מי שעבר הכשרה בהחייאה ויודע לבצע הנשמות יכול לפעול לפי ההכשרה והנחיות מוקד מד״א, ובכלל זה מחזורים של 30 עיסויים ושתי הנשמות כאשר הדבר מתאים. מי שלא הוכשר צריך לבצע עיסויי חזה רצופים בהתאם להכוונת המוקדן; עדיף לבצע עיסויים מאשר להימנע מעזרה. כאשר הדפיברילטור מגיע, הדליקו אותו מיד, הדביקו את המדבקות לפי התרשים והישמעו לפקודות הקוליות. אין לגעת בנפגע בזמן שהמכשיר מנתח את הקצב או נותן שוק.
בילדים ובתינוקות יש הבדלים חשובים במקום הלחיצה, בעומק העיסוי ובשילוב הנשמות. אין להשתמש באופן אוטומטי בהנחיות המיועדות למבוגר ללא התאמה לגיל. אם הנפגע הוא ילד, אמרו זאת מיד למוקד 101 ובקשו הוראות מדויקות. חשוב ללמוד החייאה מעשית מראש; כתבה באינטרנט אינה תחליף לתרגול עם מדריך.
דימום חמור, פציעה מרסיסים או חפץ תקוע
דימום חמור עלול להפוך בתוך דקות למצב מסכן חיים. עטו כפפות אם יש, אך אל תעכבו עזרה חיונית רק משום שאינן זמינות. הפעילו לחץ ישיר, חזק ורצוף על מקום הדימום באמצעות תחבושת, בד נקי או היד כאשר אין חלופה. אם התחבושת נספגת, הוסיפו חומר חבישה ושמרו על לחץ. בקשו ממישהו להתקשר ל־101, ודווחו מיד אם הדימום ממשיך או אם הנפגע נעשה חיוור, חלש, מבולבל או ישנוני.
בפציעות קשות בגפיים שבהן הדימום אינו נעצר, חוסם עורקים עשוי להציל חיים, אך יש להשתמש בו לפי הכשרה או לפי הנחיה ישירה של מוקד מד״א. אין לאלתר פעולות מורכבות בלי לדעת כיצד לבצען. אם רסיס, סכין או חפץ אחר נעוצים בגוף, אל תשלפו אותם; ייצבו בעדינות את האזור והפעילו לחץ מסביב לפצע, בלי ללחוץ על החפץ עצמו. מנעו קירור של הנפגע והישארו לידו עד בוא אנשי הצוות.
חנק ממזון או מגוף זר: הבדל בין מבוגר לתינוק
אדם שמסוגל להשתעל בכוח או לדבר עדיין מעביר אוויר. עודדו אותו להמשיך להשתעל והשגיחו עליו, אך אל תכו על גבו באופן אוטומטי כשהשיעול יעיל. כאשר האדם אינו מסוגל לדבר, לנשום או להשתעל ביעילות, הזעיקו 101 ופעלו מיד לפי הנחיות המוקד. למבוגרים ולילדים מעל גיל שנה ניתן לבצע פעולות לשחרור החסימה בהתאם להכשרה, לרבות דחיקות בטן; אין לבצע אותן על תינוק בן פחות משנה.
אצל תינוק מתחת לגיל שנה משתמשים בשיטה ייעודית של טפיחות בין השכמות ולחיצות חזה, ולא בדחיקות בטן. יש לתמוך בראש ובגוף ולעבוד לפי ההנחיות המקצועיות. אם הנפגע מאבד הכרה, עוברים להנחיות החייאה שמוסר המוקדן. לעולם אל תבצעו סריקה עיוורת באצבע בתוך הפה: הדבר עלול לדחוף את החפץ עמוק יותר. הוציאו גוף זר רק אם ניתן לראותו בבירור ולהסירו בבטחה.
מניעה חשובה לא פחות מהטיפול. חיתוך מזונות כמו ענבים, עגבניות שרי ונקניקיות לאורך ולחלקים מתאימים לגיל, הימנעות מחלקי צעצוע זעירים והשגחה על ילדים קטנים בזמן אכילה מפחיתים סיכוני חנק. אין לתת מזונות מסוכנים לתינוקות ולילדים קטנים בלי להתאים את המרקם והגודל להתפתחותם.
כוויות, עשן והתחשמלות
בכוויה ממקור חום הרחיקו את הנפגע ממקור הסכנה רק אם אפשר לעשות זאת בבטחה. קררו את האזור במים זורמים קרירים או פושרים למשך כעשר עד עשרים דקות, תוך שמירה על חום שאר הגוף, במיוחד אצל ילדים. הסירו טבעות ותכשיטים לפני הופעת נפיחות, אך אל תמשכו בגדים שנדבקו לעור. כסו בעדינות בחבישה נקייה שאינה נדבקת. אין למרוח חמאה, שמן, משחת שיניים או ״תרופות סבתא״, אין להצמיד קרח ישירות לעור ואין לפוצץ שלפוחיות.
בכוויה נרחבת, כוויה בפנים או בצוואר, קושי בנשימה, חשיפה לעשן בחלל סגור או כוויה חשמלית משמעותית חייגו מיד 101. בנפגע התחשמלות אין לגעת באדם עד שמקור החשמל נותק או הוכח שהמקום בטוח. עשן וגזים עלולים לגרום פגיעה בדרכי הנשימה גם כשאין סימנים רבים על העור. קושי בנשימה, צרידות חדשה, כיחלון או בלבול מצריכים טיפול דחוף.
חשד לשבץ מוחי או להתקף לב
שבץ מוחי עשוי להתבטא בצניחה פתאומית של צד אחד בפנים, חולשה ביד, דיבור לא ברור, בלבול, אובדן ראייה פתאומי או בעיה חדשה בשיווי המשקל. בקשו מהאדם לחייך, להרים שתי ידיים ולומר משפט פשוט, אך אל תתעכבו אם הסימנים ברורים. התקשרו ל־101 מיד ונסו לזכור את השעה שבה נראה לאחרונה במצבו הרגיל. גם אם התסמינים חולפים כעבור דקות אחדות, עדיין נדרשת הערכה רפואית דחופה.
כאב או לחץ בחזה, קוצר נשימה, הזעה קרה, בחילה או כאב המקרין לזרוע וללסת עשויים להתאים להתקף לב, אך תסמינים משתנים מאדם לאדם. הזמינו אמבולנס ולא הסיעו בעצמכם אדם עם סימנים חמורים אם אפשר לקבל סיוע מקצועי. הושיבו אותו בנוחות, עודדו מנוחה והשגיחו על הנשימה. אל תיתנו תרופות על דעת עצמכם; מסרו למוקדן אילו תרופות האדם נוטל ופעלו לפי הדרכתו.
פרכוס, נפילה והתקף חרדה
בזמן פרכוס הרחיקו חפצים חדים או קשים שעלולים לפצוע את האדם. אל תנסו לעצור את התנועות בכוח, אל תכניסו דבר לפיו ואל תתנו אוכל או שתייה. בדקו מה משך האירוע, השגיחו על הנשימה אחרי שהתנועות פוסקות והניחו אותו על הצד כאשר הדבר בטוח ומתאים. בפרכוס ראשון, בפרכוס ממושך, בפציעה נלווית, בקושי בנשימה או כאשר האדם אינו מתאושש, התקשרו מיד ל־101.
מצוקה נפשית חריפה לאחר אזעקה, נפילת טיל או אירוע אלים יכולה לגרום רעד, נשימה מהירה, בכי או קושי להתמקד. העבירו את האדם למקום בטוח ושקט ככל האפשר, הציגו את עצמכם, דברו לאט והציעו לו ליצור קשר עם קרוב משפחה. אל תבטיחו שהכול בטוח אם אינכם יודעים זאת. אם קיימים כאבים בחזה, חוסר תגובה, פציעה, קוצר נשימה משמעותי או ספק לגבי מצב רפואי, יש להזעיק 101 במקום להניח שמדובר רק בחרדה.
אחרי אזעקה, פיצוץ או נפילת רקטה
במהלך אזעקה יש להיכנס למרחב מוגן לפי הזמן וההנחיות העדכניות של פיקוד העורף עבור הכתובת שבה אתם נמצאים. אל תצאו ממקום מוגן רק משום שלא שמעתם פיצוץ. לאחר האירוע, אל תתקרבו לנפל, לחלק מתכתי לא מזוהה, לכבל חשמל קרוע או למבנה שנפגע. הרחיקו אחרים והודיעו לרשויות המוסמכות. אל תצלמו מקרוב חפצים חשודים ואל תנסו להזיז אותם.
אם אתם נתקלים בנפגעים בזירת פיצוץ, שאלו קודם האם הזירה בטוחה. היו ערניים גם לדימום שלא נראה בתחילה מתחת לבגדים, לקשיי נשימה ולפגיעות מנפילה או מהדף. אם נפגע מתלונן על כאבי אוזניים או על טנטון לאחר הדף, יש לשקול בדיקה רפואית. במצב מסכן חיים, פעלו לפי הוראות 101 והמתינו להגעת כוחות ההצלה. השאירו את דרכי הגישה פנויות והימנעו מהתקהלות באזור.
הכנה משפחתית וערכת עזרה ראשונה בבית
לפני חירום כדאי לברר היכן נמצאים ערכת העזרה הראשונה והדפיברילטור הקרוב, לשמור בטלפון את מספרי החירום ולוודא שלילדים ולמבוגרים בבית יש תוכנית פשוטה וברורה. הוסיפו לערכה כפפות חד פעמיות, תחבושות סטריליות, גזות, אמצעי קיבוע בסיסיים, מספריים בטיחותיים וציוד אישי הנדרש לפי מצבם הרפואי של בני הבית. בדקו מדי פעם תוקף ותקינות, במיוחד של ציוד חשמלי או תרופות מרשם.
למדו יחד כיצד למסור כתובת מדויקת למוקד, באילו מצבים צריך לקרוא לעזרה ואיך מתקשרים גם כשהטלפון של אחד ההורים אינו זמין. במשפחה שבה מדברים כמה שפות, רשמו את הכתובת ואת ההוראות החשובות בשפות המובנות לכל בני הבית. ארגנו תפקידים פשוטים מראש: מי מתקשר, מי מביא ציוד, מי מלווה ילד ומי פותח את הדלת. כאשר לומדים את הדברים בשגרה, קל יותר לפעול באופן שקול בשעת לחץ.
זכרו שהדרך הטובה ביותר להתכונן היא להשתתף בקורס עזרה ראשונה והחייאה מוכר, לתרגל שימוש בדפיברילטור ולקבל הסבר מעודכן על טיפול בילדים ובתינוקות. ההנחיות בכתבה זו נועדו להכיר עקרונות בסיסיים בלבד. בעת אירוע אמיתי, ההנחיות העדכניות של מוקד מד״א ושל צוותי הרפואה בשטח קודמות לכל הסבר כתוב.
מקורות רשמיים והמשך למידה
העקרונות במדריך נשענים על חומרי ההדרכה לציבור של מגן דוד אדום ועל הנחיות ארגוני עזרה ראשונה מוכרים. במצבי סיכון ביטחוני יש לפעול תמיד לפי הנחיות פיקוד העורף העדכניות.
