בחירות 2026 לכנסת ישראל
תוצאות הבחירות לכנסת ה־26 – 2026
ועדת הבחירות המרכזית פרסמה ב־30 באוקטובר 2026 את חלוקת המנדטים לאחר שהסתיימה ספירת הקולות בבחירות שנערכו ב־27 באוקטובר.
לאף אחד משלושת הגושים אין לבדו רוב של 61 מושבים בכנסת.
| רשימה | מנדטים |
|---|---|
| הליכוד | 27 |
| ישר | 21 |
| ביחד | 12 |
| הרשימה המשותפת | 11 |
| הדמוקרטים | 8 |
| רע״ם | 8 |
| ישראל ביתנו | 7 |
| יהדות התורה | 7 |
| עוצמה יהודית | 7 |
| ש״ס | 6 |
| הציונות הדתית וזהות | 6 |
הספירה הושלמה, אך ייתכנו תיקונים קלים עד לפרסום הרשמי המתוכנן ל־4 בנובמבר.
Central Elections Committee · Published results, 30 Oct 2026 · Seat distribution and parliamentary blocs
דמויות מרכזיות בבחירות 2026
תצלומי ארכיון; לא צולמו ביום הבחירות ב־2026.




מה הוכרע בקלפי ומה עדיין פתוח
הבחירות לכנסת העשרים ושש נערכו ב־27 באוקטובר 2026, ואחרי ספירת הקולות פרסמה ועדת הבחירות המרכזית ב־30 באוקטובר את חלוקת 120 המושבים. זהו רגע חשוב אבל איננו סיום התהליך הפוליטי: הכנסת נבחרה, ואילו ממשלה חדשה עדיין צריכה להתגבש ולקבל את אמון הכנסת. לפי לוח הזמנים שפורסם, התוצאות אמורות להימסר באופן רשמי לנשיא המדינה ב־4 בנובמבר, לאחר בדיקות נוספות של הנתונים, והכנסת החדשה אמורה להתכנס ב־10 בנובמבר. לפיכך חשוב להבחין בין סיום ספירת הקולות, אישור פורמלי של התוצאות והקמת ממשלה. שלוש התחנות קשורות זו בזו, אך לכל אחת משמעות מוסדית אחרת. אם יתגלו טעויות רישום או יתקבלו השגות, ייתכנו תיקונים נקודתיים לפני האישור הרשמי; אין להציג שינוי אפשרי כזה כאילו כבר התרחש.
חלוקת המושבים והמפה המפלגתית
הליכוד קיבל 27 מושבים והוא הסיעה הגדולה בכנסת הנבחרת. אחריו ניצבת ישר של גדי איזנקוט עם 21 מושבים, וביחד עם 12. הרשימה המשותפת זכתה ב־11 מושבים; הדמוקרטים ורע״ם בשמונה כל אחת; ישראל ביתנו, יהדות התורה ועוצמה יהודית בשבעה כל אחת; ש״ס והציונות הדתית בשישה כל אחת. סכום המושבים הוא 120. הנתון החשוב ביותר להבנת התמונה הוא שהפער בין סיעה גדולה לבין רוב פרלמנטרי גדול מאוד. מפלגה שמסיימת במקום הראשון איננה מקבלת אוטומטית את המנדט להרכיב ממשלה, וודאי שאינה יכולה למשול בלי תמיכה של רוב חברי הכנסת או הסדר פרלמנטרי שמאפשר הקמת ממשלה. בישראל השאלה המרכזית היא לא רק מי קיבל יותר קולות, אלא אילו רשימות מסוגלות לשתף פעולה בפועל.
53, 48 ו־19: מה המשמעות של חלוקת הגושים
החלוקה הציבורית לשלושה מחנות מדברת על 53 מושבים למפלגות המזוהות עם בנימין נתניהו, 48 למפלגות המתנגדות להמשך כהונתו ו־19 לשתי הרשימות הערביות. זוהי דרך נוחה לקרוא את המפה הפוליטית, אך אין זו חלוקה משפטית רשמית של ועדת הבחירות. לכל מפלגה יש הנהגה, התחייבויות לבוחרים וקווי יסוד, וההתייחסות ל״גוש״ אינה מבטיחה שתתקבל החלטה משותפת בכל נושא. רוב מוחלט בכנסת בת 120 מושבים הוא 61. גוש של 53 נזקק לתמיכה נוספת, וגם גוש של 48 איננו יכול להקים ממשלה בכוחות עצמו. מבחינה חשבונית אפשר לדמיין חיבורים רבים, אך מבחינה מדינית ואידאולוגית חלקם קשים מאוד. משום כך, חישוב המושבים הוא נקודת פתיחה לדיון קואליציוני ולא תחזית ודאית לזהות ראש הממשלה הבא.
התוצאה של המפלגות הערביות
הרשימה המשותפת קיבלה 11 מנדטים ורע״ם שמונה: יחד 19 חברי כנסת. זוהי תוצאה בעלת משקל פוליטי וחברתי ניכר, המבליטה את מקומם של האזרחים הערבים ואת מגוון עמדותיהם בזירה הארצית. אין להניח ששתי הרשימות הן מפלגה אחת או שהן מציגות עמדה זהה בכל סוגיה. ההיסטוריה, ההנהגה, סדרי העדיפויות ויחסן לקואליציות שונות. הנושאים שמעסיקים את ציבור בוחריהן כוללים, בין היתר, ביטחון אישי, פשיעה מאורגנת, דיור, תחבורה, חינוך, זכויות אזרח ומעמדן של הרשויות המקומיות. בתוך השיח הציבורי קיימים חילוקי דעות חריפים בנוגע לשיתופן בקואליציה או לתמיכתן מבחוץ. יש להציג את המחלוקות כעמדות פוליטיות, ולא כפסילה אוטומטית של ייצוגם הפרלמנטרי של אזרחים שהשתתפו בבחירות דמוקרטיות.
מדוע 61 מושבים הם מספר מכריע
שיטת המשטר בישראל היא פרלמנטרית. הציבור בוחר רשימות לכנסת, ולא מצביע באופן ישיר לראשות הממשלה. לאחר התייעצויות עם נציגי הסיעות מוטל התפקיד להרכיב ממשלה על חבר כנסת שנראה כי יש לו הסיכוי הטוב ביותר להצליח. מועמד זה נדרש לקיים משא ומתן, להציג הרכב ממשלה וקווי יסוד ולבקש את אמון הכנסת. הגעה ל־61 תומכים נחשבת בסיס יציב יותר, אבל האפשרויות הפרלמנטריות ותנאי ההצבעה דורשים בחינה מדויקת ולא רק סיסמה מתמטית. גם אם מושגת תמיכה לצורך הקמה, היכולת לנהל תקציב, לחוקק ולשמור על יציבות מחייבת הסכמות מתמשכות. כל מפלגה עשויה להתנות את השתתפותה בהתחייבויות מדיניות, כלכליות, דתיות או מוסדיות. אין לבלבל בין מספר המושבים של מפלגה לבין יכולתה להשיג את התפקידים והמדיניות שביקשה במערכת הבחירות.
שיטת הבחירות: רשימות, אחוז חסימה וחלוקת עודפים
ישראל היא מחוז בחירה ארצי אחד, והבחירות לכנסת מתקיימות בשיטה יחסית של רשימות. ההצבעה ניתנת לרשימה ולא למועמד במחוז גאוגרפי. אחוז החסימה הוא 3.25 אחוז מן הקולות הכשרים; רשימה שאינה עוברת אותו אינה משתתפת בחלוקת המנדטים. לאחר מכן מחולקים המושבים לפי הכללים הקבועים בחוק, לרבות מנגנון באדר–עופר והסכמי עודפים כאשר הם תקפים. ההבדל בין שיעור ההצבעה לבין חלוקת המושבים נובע גם מן הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. בבחירות האלה לא הצליחו כמה רשימות לעבור את הסף, אף על פי שצברו עשרות אלפי קולות. מבחינת בוחריהן מדובר בהפסד ייצוגי; מבחינת המפלגות האחרות עשויה להיות לכך השפעה על חלוקת המושבים. משום כך לא די להסתכל על גרף סקרים או על סך קולות משוער כדי לדעת כמה חברי כנסת תכניס כל רשימה.
שיעור ההצבעה והמשמעות הציבורית
לפי הנתונים שפורסמו ב־30 באוקטובר, שיעור ההצבעה היה 77.9 אחוז, 5,716,665 קולות נספרו, מתוכם 5,690,778 כשרים ו־25,887 פסולים. שיעור גבוה כזה מעיד על השתתפות רחבה, אך כשלעצמו אינו מסביר מדוע בחר כל אדם ברשימה מסוימת. בחירות משקפות לעיתים הצבעה בעד תוכנית, הצבעה נגד שלטון קיים, נאמנות מפלגתית, זהות קהילתית או רצון ביציבות. כדי להבין את ההתנהגות הפוליטית יש לבחון גם הבדלים בין ערים, יישובים, קבוצות גיל ורמות הכנסה, ובה בעת להיזהר מהכללות על ציבור שלם. גם מספר הקולות הפסולים דורש הקשר: אין להסיק ממנו, בלי נתונים נוספים, על כוונות הבוחרים או על תקינות הליך הבחירות. ועדת הבחירות ממשיכה לערוך בדיקות ולאפשר בירורים; שקיפות הנתונים ויכולת הבקרה חיוניות לאמון הציבור.
נתניהו, איזנקוט ובנט: מנהיגות מול מציאות קואליציונית
בנימין נתניהו נשאר הדמות הבולטת בליכוד, והרשימה בראשותו סיימה ראשונה. גדי איזנקוט הוביל את ישר להישג של 21 מנדטים, ונפתלי בנט הוביל את ביחד ל־12. אלה הישגים מפלגתיים שונים, אך עדיין מוקדם להכריז מי יעמוד בראש הממשלה הבאה. התוצאה המעשית תלויה בנכונות של מנהיגים לשבת יחד, בזהות השותפים ובהתחייבויות שניתנו בזמן הקמפיין. שיקולים אישיים ומשפטיים עשויים להשפיע על השיח הציבורי, אך דיווח חדשותי אחראי צריך להפריד בין טענות, הערכות והחלטות מוסדיות שכבר התקבלו. גם מנהיגים של מפלגות קטנות יכולים לקבל כוח מיקוח רב כאשר המערכת מפוצלת, משום שלעתים כמה מושבים בודדים הם ההבדל בין ממשלה אפשרית לבין כישלון של משא ומתן.
נושאים מרכזיים שהבחירות לא פתרו
גם לאחר יום הבחירות, החברה הישראלית עומדת בפני שורה של שאלות כבדות משקל: השלכות המלחמות, ביטחון בגבולות, עתיד היחסים עם הפלסטינים, מצב החטופים והמשפחות שנפגעו, חלוקת נטל השירות הצבאי, יוקר המחיה, שוק הדיור, תחבורה ציבורית, חינוך, יחסי דת ומדינה ועצמאות מערכות האכיפה והמשפט. מצביעים שונים מדרגים את הנושאים בסדר שונה, ואף בתוך אותה מפלגה אין תמיד עמדה אחידה. הסכמים קואליציוניים עשויים לקבוע סדר עדיפויות, אבל הם אינם מחליפים דיון ציבורי, פיקוח פרלמנטרי ובדיקת ההשפעות של ההחלטות. ראוי לבחון כל ממשלה שתקום על פי מעשיה ולא רק על פי הרטוריקה של תקופת הבחירות. עיתונות עצמאית, חופש ביטוי ויכולת המחאה הם חלק מן השיח הדמוקרטי גם לאחר שנקבעה חלוקת המנדטים.
מה צפוי עד לפתיחת הכנסת החדשה
השלב הבא הוא השלמת הבדיקות של ועדת הבחירות והגשת התוצאות לנשיא, המתוכננת ל־4 בנובמבר 2026. לאחר מכן יתקיימו תהליכי ההתייעצות, הטלת מלאכת הרכבת הממשלה והדיונים בין סיעות וראשי מפלגות. הכנסת החדשה אמורה להתכנס ב־10 בנובמבר. אפשר שהמשא ומתן יוליד שותפות רחבה, ממשלה צרה, תמיכה מבחוץ או כישלון שיחייב צעדים פוליטיים נוספים; אין לקבוע מראש איזו אפשרות תתממש. במהלך התקופה יש להבחין בין הודעה רשמית לבין דיווח המבוסס על מקורות פוליטיים אנונימיים. הסכמות על תיקים, תקציבים וקווי יסוד נעשות בעלות משמעות רק כשניתן להציגן במסמכים ובהודעות מאומתות. עד אז אין לראות בשמועות על ממשלה חדשה עובדה מוגמרת.
כיצד לקרוא את התוצאות בלי ליפול להטעיות
מספרי המנדטים אינם זהים לאחוזי התמיכה הישירים באדם מסוים, וגושי הצבעה אינם גופים משפטיים קבועים. גם טענה שמפלגה ״ניצחה״ יכולה לתאר שני דברים שונים: היא קיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, או שהיא מסוגלת להרכיב ממשלה. בבחירות האלה שני הקריטריונים אינם מובילים בהכרח לאותה תשובה. ראוי לבדוק תאריך פרסום של כל טבלה, לשאול אם היא כוללת את המעטפות הכפולות ואם היא מסתמכת על ועדת הבחירות או על תחזית. יש להיזהר במיוחד מגרפים ללא מקור, מסרטונים המציגים נתונים ישנים ומכותרות המייחסות לסיעה עמדה שעדיין לא הכריזה עליה. את הסיכויים להקמת ממשלה אפשר לנתח, אולם חובה לסמן במפורש היכן מסתיימת עובדה ואיפה מתחילה פרשנות.
מקורות, שקיפות ועדכון
המאמר מבוסס על פרסום חלוקת המושבים של ועדת הבחירות המרכזית מ־30 באוקטובר 2026 ועל דיווחים המתעדים את לוח הזמנים והנתונים הארציים. הנתונים המרכזיים נבדקו מול דיווחים של The Times of Israel ו־Israel National News, אך המקור הראשי לנתוני הבחירות נותר ועדת הבחירות. כאשר יפורסם האישור הרשמי ב־4 בנובמבר, יש לבדוק אם חל שינוי במנדטים, במספר הקולות הכשרים או בהודעות על התייעצויות הנשיא. עצם פרסום התוצאה איננו עדות לכך שהוקמה ממשלה חדשה. עיקרון העריכה כאן הוא פשוט: תוצאה מספרית מסומכת, פרשנות פוליטית מזוהה ככזו, ותאריך עדכון ברור לכל קורא. כך ניתן להציג תמונה מפורטת בלי להבטיח ודאות שאינה קיימת.
