שמעון פרס: ביטחון ישראל, תהליך השלום ומרכז פרס לחדשנות
עודכן: 1 בנובמבר 2026
ילדות במזרח אירופה ועלייה לארץ
שמעון פרס נולד כשמעון פרסקי ב־2 באוגוסט 1923 בעיירה וישנבה, שהייתה אז בפולין וכיום נמצאת בבלארוס. בביתו התקיימו זה לצד זה יידיש, השכלה עברית ומסורות של יהדות מזרח אירופה. סבו, הרב צבי מלצר, השפיע מאוד על תפיסת עולמו. בשנת 1934 עלה עם אמו ואחיו לארץ ישראל המנדטורית, בעקבות אביו. רבים מבני המשפחה שנותרו באירופה נספו בשואה. הזיכרון של העולם היהודי שאבד ליווה את פרס גם כאשר עסק בבניית המדינה החדשה. הוא ראה בחיים היהודיים בארץ המשך של היסטוריה ארוכה, אך גם התחלה של מציאות פוליטית חדשה.

תנועת הנוער וראשית הדרך הציבורית
פרס התחנך בתל אביב ובכפר הנוער בן שמן והיה פעיל בתנועת הנוער העובד ובמסגרות ההתיישבות העובדת. הוא התנסה בחיים קיבוציים וראה מקרוב כיצד ארגונים חברתיים ואידיאולוגיים משפיעים על החברה המתהווה. בשנת 1947 החל לפעול במסגרת ההגנה וקיבל משימות הקשורות לרכש ולארגון. דוד בן־גוריון זיהה את יכולתו לקדם משימות מורכבות באמצעות קשרים אישיים וניהול. פרס לא התפרסם כמפקד בשדה הקרב אלא כאדם שבונה מערכות, משיג ציוד ומגבש קשרים בינלאומיים. תחום הביטחון נותר מרכזי בעבודתו במשך עשרות שנים.
משרד הביטחון וההחלטות האסטרטגיות
בשנות החמישים מילא פרס תפקידים בכירים במערכת הביטחון ועסק ברכש, בפיתוח תעשיות ביטחוניות וביחסים עם צרפת. שמו נקשר גם בפיתוח התשתית הגרעינית בדימונה. תומכיו ראו במדיניות זו השקעה חיונית בהרתעה וביכולת ההגנה של המדינה. מבקריו העלו שאלות על סודיות, פיקוח ציבורי והשלכות אזוריות. הדיון אינו מסתיים בהכרעה פשוטה בין תיאור של איש ביטחון לבין תיאור של איש שלום. דווקא העובדה שאותו מנהיג עסק בשני התחומים מדגישה את המתח בין הישרדות מדינית לבין הרצון להגיע להסדרים עם שכנים ועם הפלסטינים.
קריירה פרלמנטרית ומפלגתית ארוכה
בשנת 1959 נבחר פרס לכנסת, ובה כיהן כמעט חמישה עשורים. במהלך השנים היה שר ביטחון, שר אוצר, שר חוץ ובעל תפקידים ממשלתיים נוספים. הוא פעל במפא״י, במפלגת העבודה ובשלב מאוחר יותר בקדימה. דרכו כללה תחרות בתוך המפלגות, מערכות בחירות קשות והסכמים קואליציוניים מורכבים. גם יריבים פוליטיים הכירו בניסיונו בניהול ובקשרי חוץ, אף שלא הסכימו עם החלטותיו. בין הנושאים שבהם עסק היו בניית מוסדות ציבוריים, עידוד המחקר המדעי והרחבת מקומה של התעשייה המתקדמת בכלכלה הישראלית.
ראש ממשלה בשתי תקופות שונות
פרס כיהן כראש ממשלה בשנים 1984–1986 במסגרת הסכם הרוטציה עם יצחק שמיר. בתקופה זו עמדה ישראל בפני משבר כלכלי חמור, והממשלה קידמה תוכנית לייצוב המשק ולהתמודדות עם האינפלציה. הוא שב לראשות הממשלה אחרי רצח יצחק רבין בנובמבר 1995 וכיהן עד שנת 1996. הממשלה פעלה בתקופה של אבל ציבורי, מאבק פוליטי ופיגועים שפגעו באמון בתהליך המדיני. בבחירות הישירות לראשות הממשלה בשנת 1996 הפסיד לבנימין נתניהו בהפרש קטן. למרות ההפסד נותר פרס דמות משמעותית בפוליטיקה הישראלית.
תהליך אוסלו והתקוות שנלוו אליו
בתפקיד שר החוץ בממשלת רבין תמך פרס במגעים החשאיים שנוהלו בנורווגיה בין נציגים ישראלים לפלסטינים. המגעים הובילו להסכם העקרונות שנחתם בשנת 1993. הסכם אוסלו יצר מסגרת להכרה הדדית ולממשל עצמי פלסטיני מוגבל, אך דחה לדיונים עתידיים את סוגיות הגבולות, ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות והביטחון. ישראלים ופלסטינים רבים קיוו שהתהליך יוביל להסדר מתמשך. אחרים התנגדו לו מטעמי ביטחון, זהות לאומית או חוסר אמון בהסדר החלקי. ההישגים הדיפלומטיים והמגבלות המעשיות צריכים להופיע יחד בכל הערכה היסטורית.
פרס נובל לשלום בשנת 1994
ועדת פרס נובל הנורווגית העניקה בשנת 1994 את פרס נובל לשלום לשמעון פרס, ליצחק רבין וליאסר ערפאת על מאמציהם לקידום השלום במזרח התיכון. ההחלטה הכירה בפתח שנוצר באמצעות הסכמי אוסלו ולא בהשלמתו של הסכם שלום סופי. שלושת מקבלי הפרס באוסלו הפכו לדימוי המזוהה עם התקופה. עם זאת, טקס בינלאומי אינו מבטל מחלוקות מקומיות או מבטיח שהסכמים ייושמו. הפרס נותר עדות לרגע של תקווה דיפלומטית, בזמן שהשאלות הקשות ביותר ביחסי ישראל והפלסטינים עוד המתינו לפתרון.

שלום עם ירדן ורצח רבין
באוקטובר 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן. בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי קיצוני ישראלי שהתנגד לתהליך השלום. פרס נכנס לתפקיד ראש הממשלה וניסה להמשיך במסלול המדיני במציאות של כאב עמוק ומאבקים פוליטיים. בהמשך השפיעו אירועי אלימות, חילופי שלטון ואי־הסכמות על יישום הסכמי אוסלו. מי שמעריך את תקופת פרס צריך להבחין בין כוונות המנהיגים לבין תוצאות ההסדר בשטח. עבור חלק מן הציבור הוא סמל ליוזמה ולדיאלוג, ואחרים רואים באותה תקופה הזדמנויות שהוחמצו ופערים שלא נסגרו.
מרכז פרס לשלום ולחדשנות
בשנת 1996 הקים פרס את הארגון הנושא כיום את השם מרכז פרס לשלום ולחדשנות. המרכז עוסק בפרויקטים של בריאות, חינוך, ספורט, יזמות ושיתוף פעולה אזורי. המבנה ביפו מבטא את התפיסה שלפיה קשרים מעשיים בין קהילות יכולים לתרום להבנה גם כאשר המשא ומתן הפוליטי תקוע. אין מדובר בתחליף להסדר מדיני על ביטחון, זכויות וריבונות. הפעילות החברתית מציעה מסגרות למפגש, ללמידה ולעבודה משותפת. באתר הרשמי ניתן לקרוא על המיזמים העכשוויים ועל הארכיון הביוגרפי של פרס, ולבחון כיצד השתנה הדגש מפוליטיקה של הסכמים לקידום חדשנות.

נשיאות המדינה והחזון המדעי
בשנת 2007 נבחר פרס לנשיא התשיעי של מדינת ישראל וכיהן עד 2014. במשרה הייצוגית הדגיש קשרים בינלאומיים, חינוך, מדע וטכנולוגיה. הוא טען שהשקעה בידע עשויה לפתוח הזדמנויות חדשות לחברה הישראלית ולשכניה. מעריציו ראו בו מדינאי ותיק המוסיף לדבר על עתיד משותף. מבקריו הזכירו שהישגים טכנולוגיים אינם פותרים כשלעצמם מחלוקות על שטחים, שוויון וזכויות לאומיות. שני ההיבטים חשובים להבנת המורשת שלו. שנות הנשיאות הפכו אותו לדמות המייצגת את ישראל ברחבי העולם, אך גם לאדם שמעורר ויכוח פוליטי בבית.
משפחה, פטירה ומורשת
פרס היה נשוי לסוניה, שנפטרה בשנת 2011, ולשניים נולדו שלושה ילדים. הוא נפטר ב־28 בספטמבר 2016 בגיל 93 ונקבר בהר הרצל בירושלים. בטקס ההלוויה השתתפו מנהיגים ממדינות רבות. מורשתו כוללת את הקמת תשתיות הביטחון, פעילות פרלמנטרית רבת שנים, יוזמות כלכליות ומאמצים להגיע להסכמים מדיניים. אין צורך לבחור בין הצגתו כאיש חזון לבין בחינת החלטות שנויות במחלוקת. ההיסטוריה מאפשרת לבחון גם הישגים וגם מגבלות, ולהבין מדוע דמותו ממשיכה לעורר דיון על ביטחון, שלום ואחריות ציבורית.
כיצד בוחנים את המורשת מעבר לתארים ולפרסים
הקריירה הארוכה של שמעון פרס מאפשרת לראות כמה תקופות שונות בתולדות המדינה דרך אדם אחד. עם זאת, עצם רציפות השירות הציבורי אינה מוכיחה רציפות מלאה בעמדותיו. תפקיד במשרד הביטחון, כהונה כראש ממשלה ונשיאות המדינה מציבים סמכויות, אילוצים וציפיות שונים. לכן נכון לבדוק כל החלטה בהקשרה, ולא להשליך באופן אוטומטי דימוי מתקופה אחת על כל שנות פעילותו.
כך גם ביחס לפרס נובל. הענקת הפרס בשנת 1994 לפרס, ליצחק רבין וליאסר ערפאת ביטאה הכרה בתהליך מדיני ובתקווה שעורר באותה שעה. היא אינה מעידה שכל יעדיו כבר הושגו, ואינה מבטלת את הצורך לבחון את מה שהתרחש לאחר מכן. אפשר להבין את חשיבותו הסמלית של הפרס ובה בעת לדון במגבלות התהליך, בקשיי היישום ובמחיר האנושי של המשך הסכסוך. אלה שאלות היסטוריות ומדיניות, לא מבחן נאמנות לדמותו של זוכה הפרס.
גם השימוש במילה חדשנות דורש פירוט. לעיתים היא מתארת המצאה טכנולוגית, ולעיתים שיטה חינוכית, שיתוף פעולה או ניסיון לפתור בעיה חברתית. מרכז העוסק בשלום ובחדשנות יכול לחבר בין התחומים, אך החיבור אינו קורה מעצמו. כדי להעריך מיזם מסוים יש לשאול מי השתתף בו, מה הייתה מטרתו, כיצד נמדדו תוצאותיו והאם הפעילות נמשכה לאורך זמן. שאלה כזאת מועילה יותר מהסתפקות בשם מוכר או בתצלום של טקס פתיחה.
פרס השתמש לעיתים קרובות בשפה של עתיד, ידע ושיתוף פעולה. בחינת השפה הזאת לצד מסמכים על החלטותיו בפועל מאפשרת להבין הן את החזון והן את הפער בינו לבין המציאות. פוליטיקאי יכול לקדם רעיון חשוב ובו בזמן לעורר ביקורת מוצדקת על מהלכים אחרים. ביוגרפיה רצינית אינה צריכה למחוק את המתח הזה. היא מציגה אותו ומאפשרת לקורא לשקול ראיות, חלופות ותוצאות.
בתקופת הנשיאות התרחק תפקידו של פרס מן הניהול הישיר של הממשלה, אך לא מן הוויכוח הציבורי. מעמד נשיא המדינה כולל היבטים ממלכתיים וסמליים, ולכן יש להבחין בין נאום נשיאותי לבין החלטה ביצועית של ממשלה. ההבחנה מסייעת להבין מה הייתה יכולתו להשפיע בכל שלב, ומה היו גבולות התפקיד. היא גם מונעת ייחוס הישגים או כישלונות לאדם שלא החזיק בסמכות המתאימה באותו זמן.
לצד ההיבט המדיני, סיפור חייו הוא חלק מתולדות העלייה, תנועות הנוער ובניית המוסדות בישראל. קריאה בכתביו ובנאומיו יכולה להראות כיצד השתנו המונחים שבהם תיאר ביטחון ושלום. כדאי לקרוא אותם לפי תאריכים ולהשוות בין קהל היעד, האירוע והמצב המדיני. כך הופך סיפורו מתמצית של תפקידים ופרסים לחקירה של הדרך שבה רעיונות מתורגמים לפעולה ציבורית.
שלוש מסגרות שונות של הנהגה
יש להבחין בין שתי כהונותיו של פרס כראש ממשלה, בשנים 1984–1986 ובשנים 1995–1996, לבין כהונתו כנשיא המדינה בשנים 2007–2014. בראשות הממשלה הוא היה חלק מהכרעות ביצועיות ומעבודת קואליציה. הנשיאות הציבה אותו במסגרת ממלכתית אחרת, שבה השפעה ציבורית אינה זהה לסמכות להפעיל משרד ממשלתי. כאשר בוחנים נאום, יוזמה או החלטה, חשוב לזהות את התפקיד שמילא באותו זמן. הסדר הכרונולוגי מאפשר להבין את שינוי המעמד לאורך הקריירה ולבחון טענות על אחריותו באופן מדויק. הוא גם מונע ערבוב בין חזון שהוצג לציבור לבין החלטה שהתקבלה והוצאה לפועל בידי הממשלה.
Sources / מקורות / Sources
Wikipedia — he(https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_פרס)
President of Israel — historical biography(https://www.president.gov.il/en/presidents/)
