הסכמי אברהם: הצהרה, נורמליזציה ויחסי ישראל עם מדינות האזור

הצהרת הסכמי אברהם נחתמה בבית הלבן בוושינגטון ב־15 בספטמבר 2020. הטקס סימן שינוי חשוב ביחסים בין ישראל לבין כמה ממדינות העולם הערבי. לצד ישראל השתתפו איחוד האמירויות הערביות ובחריין, בתיווך ארצות הברית. כדי להבין את האירוע חשוב להבחין בין ההצהרה המשותפת, שקבעה עקרונות כלליים של שלום וסובלנות, לבין מסמכים נפרדים שעסקו ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

ההקשר ההיסטורי

ישראל חתמה על הסכם שלום עם מצרים בשנת 1979 ועל הסכם שלום עם ירדן בשנת 1994. במשך שנים רבות התקיימו קשרים בלתי רשמיים נוספים באזור, אך יחסים גלויים ומלאים נותרו מוגבלים. ההכרזה של איחוד האמירויות על נורמליזציה והצטרפות בחריין היו לכן אירועים בולטים. הטקס בבית הלבן הפגיש את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושרי החוץ של שתי המדינות הערביות.

מה נאמר בהצהרה

מה נאמר בהצהרה
ISRAEL.re Network · Original illustration

המסמך הקצר מדגיש כבוד האדם, חופש דת, דו־קיום, הבנה הדדית ודיאלוג בין תרבויות ודתות. הוא מציין את היהדות, הנצרות והאסלאם כשלוש מסורות אברהמיות, ומעודד שיתוף פעולה במדע, ברפואה, באמנות ובמסחר. מטרתו המוצהרת היא ליצור תנאים טובים יותר לדורות הבאים ולהפחית הקצנה וסכסוכים. עם זאת, אין לראות בנוסח הכללי התחייבות מפורטת לכל פרויקט מסחרי או ביטחוני.

ההבדל בין ההצהרה להסכמים

ההצהרה המשותפת איננה זהה להסכם השלום ולנורמליזציה שנחתם בין ישראל לאיחוד האמירויות. ההסכם הדו־צדדי קובע מסגרת ליחסים רשמיים, בעוד המסמך שנחתם עם בחריין מתייחס למסלול נפרד של כינון קשרים. ההבחנה חשובה משום שלא כל אחת מהמדינות קיבלה על עצמה בדיוק את אותן התחייבויות. כינוי כולל אחד מתאר כמה מהלכים, ולא חוזה יחיד בעל סעיפים זהים בכל המדינות.

איחוד האמירויות ובחריין

הפתיחה הדיפלומטית אפשרה טיסות, ביקורים רשמיים, מפגשים עסקיים ושיתופי פעולה בתחומי טכנולוגיה, בריאות ומים. עם זאת, יש להבחין בין הצהרה על כוונה לבין עסקה שהושלמה בפועל. אינטרסים כלכליים, רגולציה ומצב ביטחוני עשויים להשפיע על קצב המימוש. בחריין הצטרפה למהלך מתוך שיקולים משלה והדגישה גם היא את חשיבות הקשרים הישירים. שתי המדינות שונות בגודלן, במבנה הכלכלי שלהן וביחס הציבור שלהן לנורמליזציה.

מרוקו וסודאן

מרוקו הודיעה בדצמבר 2020 על חידוש קשרים רשמיים עם ישראל. לתהליך היה גם הקשר מדיני ייחודי הנוגע לסהרה המערבית, ולצדו קשרים תרבותיים והיסטוריים עמוקים בין יהודי מרוקו לבין ישראל. סודאן הצטרפה למסלול מדיני של נורמליזציה, אולם משברים פוליטיים ומלחמה קשה הגבילו את מימושו. משום כך אין נכון להציג את כל המדינות כמי שהשלימו אותו תהליך באותה מידה.

הסוגיה הפלסטינית

הסוגיה הפלסטינית
ISRAEL.re Network · Original illustration

הסכמי אברהם עוררו ויכוח משמעותי ביחס לשאלה הפלסטינית. יוזמות ערביות קודמות קשרו לעיתים הכרה בישראל בהתקדמות לפתרון הסכסוך. המדינות שהשתתפו במהלך בחרו לפתוח בקשרים רשמיים גם ללא הסדר סופי. תומכי המהלך קיוו כי דיאלוג חדש יוכל לסייע ליציבות ולפשרות בעתיד. מבקריו חששו כי צעד כזה יצמצם לחץ מדיני לקידום זכויות הפלסטינים ולהסדר מוסכם. שני הטיעונים הם חלק מן הדיון ההיסטורי.

מה מלמדת התקופה שלאחר החתימה

משברים אזוריים ומלחמות העמידו את היחסים החדשים במבחן. לעיתים נשמרו ערוצים רשמיים גם בעת חילוקי דעות חריפים. עצם קיומם של ערוצים אלה אינו מעיד שכלל האזרחים תומכים במדיניות הממשלות. יש לבחון בנפרד החלטות ממשלתיות, קשרי כלכלה, דעת קהל והמפגשים בין אנשים. הגישה הזאת מאפשרת להבין הן את משמעות הפריצה הדיפלומטית והן את מגבלותיה.

משמעות השם אברהם

השם נבחר בשל מעמדו של אברהם במסורות היהודית, הנוצרית והמוסלמית. באמצעותו ביקשו הצדדים להדגיש יסודות משותפים ולא רק אינטרסים מדיניים. לצד הסמליות, שלום יציב מחייב מוסדות, אמון, חינוך ויכולת להקשיב לביקורת. ההצהרה עשויה לפתוח דלתות לדיאלוג, אך לא להחליף פתרון של בעיות פוליטיות וחברתיות ממשיות.

סיכום

ההצהרה מ־15 בספטמבר 2020 הפכה לנקודת ציון בדיפלומטיה של המזרח התיכון. היא יצרה מסגרת רעיונית למהלכי נורמליזציה והביאה להרחבת היחסים הגלויים של ישראל עם מדינות נוספות. ההישגים, הקשיים והשאלות שנותרו פתוחות מחייבים בחינה מתמשכת על בסיס מסמכים, נתונים והתפתחויות בפועל. אין לראות בהצהרה סוף לכל הסכסוכים, אך גם אין להפחית מערכה כצעד מדיני בעל משמעות.

כיצד נוהל המשא ומתן

המהלך הדיפלומטי לא החל ביום החתימה. במשך תקופה ארוכה התקיימו קשרים מוגבלים בין נציגים, אנשי עסקים ומומחים מתחומים שונים. הממשל האמריקאי פעל לגבש מסגרת שתאפשר לצדדים להציג את ההחלטה לציבור שלהם כהישג לאומי. בחודשים שקדמו לטקס נדונו גם שאלות של ביטחון אזורי, סחר וחופש תנועה. באוגוסט 2020 פרסמו ארצות הברית, ישראל ואיחוד האמירויות הודעה משותפת על הכוונה לנרמל את היחסים. בהודעה הוצג גם הקשר לתוכנית ישראלית להחלת ריבונות על שטחים בגדה המערבית, שנדחתה במסגרת המהלך. הדיון הציבורי בישראל ובאמירויות לא היה זהה: כל מדינה הדגישה את התועלת שראתה בהחלטה ואת החששות שהתעוררו בה. בחינה היסטורית מחייבת לכן לעיין הן בנוסח המסמכים והן בהצהרות הרשמיות שפורסמו בשלבים שונים.

שגרירויות, תיירות וקשרי מסחר

נורמליזציה אינה רק חתימה טקסית מול מצלמות. כדי שהיחסים יפעלו בפועל נדרשים נציגויות דיפלומטיות, הסדרי כניסה, אישורי טיסה, תקני יבוא ויצוא ומנגנונים לפתרון מחלוקות. הקמת קשרים בין משרדי ממשלה סייעה לקדם מפגשים מקצועיים וקשרים בין חברות. עבור תיירים משמעות התהליך הייתה האפשרות לתכנן נסיעות ישירות ומפגשים משפחתיים או תרבותיים שנראו לפני כן מסובכים במיוחד. עבור עסקים נפתחו אפשרויות לשיתוף ידע, השקעה ופעילות בענפים כגון חקלאות מדייקת, אנרגיה ומים. עם זאת, היקף העסקאות משתנה משנה לשנה, והכרזה על הסכם אינה מבטיחה שכל פרויקט יצליח. יש להפריד בין חוזה שנחתם, כוונה להשקיע וביצוע שנמדד במציאות.

היבטים חברתיים ודתיים

השם שנבחר לתהליך מעורר ציפייה לשיתוף פעולה בין קהילות דתיות, אולם דיאלוג בין ממשלות אינו זהה לדיאלוג בין אזרחים. מוסלמים, יהודים ונוצרים חיים במדינות המשתתפות בנסיבות היסטוריות וחברתיות שונות. מפגשים בין אנשי חינוך, חוקרים, מנהיגי דת ותלמידים יכולים להפוך את הניסוח הרשמי של סובלנות לשיח ממשי, אך הדבר דורש עבודה ארוכת טווח. במפגש בין מסורות יש להכיר גם בהבדלים ולא רק להציג ערכים משותפים. חופש פולחן, שמירה על מורשת ומניעת הסתה הם נושאים שבהם ניתן לבחון צעדים מעשיים. ביקורת פוליטית על הממשלות או על מדיניותן אינה בהכרח התנגדות למפגשים אנושיים בין העמים. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד בתקופות של מתיחות אזורית, כאשר קשרי תרבות וחינוך עלולים להצטמצם.

Sources / מקורות / Источники

Official declaration UN treaty registration