אונר״א וחמאס: טענות, ממצאי חקירות וגבולות הראיות
2026-10-28 · עברית · 1078 words
מדוע חשוב להבחין בין סוגי הטענות
הקשר האפשרי בין אונר״א לחמאס הוא אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת סביב הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה. דיון רציני מחייב הבחנה בין כמה שאלות שונות: האם עובד מסוים היה חבר בארגון חמוש, האם הוא השתתף אישית במעשי אלימות, האם ארגון חמוש השתמש במבנה של סוכנות סיוע, והאם הנהלת הסוכנות ידעה על הפעילות או סייעה לה במכוון. ראיה הנוגעת לאדם אחד אינה מוכיחה אוטומטית אחריות של אלפי עובדים אחרים. מצד שני, משימה הומניטרית אינה מעניקה חסינות מבירור מקרים חמורים. יש לציין בכל מקרה את מקור המידע, את מועד הפרסום, את רמת הוודאות ואת התגובה שניתנה לטענה.
מהי אונר״א ומה תפקידה
העצרת הכללית של האומות המאוחדות הקימה את אונר״א בשנת 1949 כדי לספק שירותים לפליטים פלסטינים. הסוכנות מפעילה תוכניות חינוך, שירותי בריאות בסיסיים, סיוע חירום, מקלט ושירותים חברתיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בלבנון ובסוריה. עובדים רבים מגויסים מתוך האוכלוסייה המקומית. חמאס היא תנועה פוליטית ואסלאמיסטית בעלת זרוע צבאית, שהחזיקה בשלטון בפועל ברצועה מאז 2007 והובילה יחד עם ארגונים נוספים את המתקפות על ישראל בשבעה באוקטובר 2023. האיחוד האירופי וארצות הברית מגדירים את חמאס ארגון טרור. אונר״א היא גוף נפרד של האו״ם בעל מנדט הומניטרי, וההבחנה המוסדית הזאת חשובה לבדיקת העובדות.
ההאשמות שהעלתה ישראל בתחילת 2024
לאחר מתקפת שבעה באוקטובר מסרו הרשויות בישראל לאומות המאוחדות מידע על חשד למעורבות של עובדים באונר״א. בינואר 2024 דיווחה רשת CNN על תקציר מודיעיני ישראלי שבו הועלו טענות בדבר סיוע לחטיפות, פעילות לוגיסטית והשתתפות בפשיטה לתוך ישראל. באותו דיווח הדגישה CNN כי לא קיבלה לעיון את חומרי המודיעין המקוריים שעליהם הסתמך התקציר, ולכן לא יכלה לאמת באופן עצמאי את ההאשמות נגד כל אדם. ההסתייגות הזאת חיונית. מסמך המופץ בידי ממשלה הוא מקור להבנת טענותיה, אך אין בעצם פרסומו הוכחה שכל הפרטים שבו אומתו. גם רויטרס והבי־בי־סי דיווחו על הפרשה ועל תגובת הקהילה הבין־לאומית.

תוצאות חקירת מנגנון הפיקוח של האו״ם
משרד שירותי הפיקוח הפנימי של האו״ם, OIOS, חקר טענות נגד תשעה עשר אנשי צוות של אונר״א. הממצאים פורסמו בחמישה באוגוסט 2024. במקרה אחד לא נמצאו ראיות התומכות בטענה, ובתשעה מקרים נוספים נמצאו ראיות שאינן מספיקות להוכחת מעורבות. ביחס לתשעה עובדים אחרים קבעו החוקרים שהמידע מצביע על אפשרות שהם השתתפו במתקפות. אונר״א הודיעה כי העסקתם תסתיים. מדובר בממצא משמעותי שראוי להציגו בגלוי, אבל אין להציג החלטה מנהלית כאילו הייתה הרשעה פלילית סופית של כל החשודים. החקירה גם לא קבעה שהסוכנות כולה תכננה את המתקפה או השתתפה בה.
ממצאים נוספים של גוף פיקוח אמריקאי
באפריל 2025 פרסם משרד המפקח הכללי של סוכנות הסיוע האמריקאית USAID סיכום חקירה משלו. לפי הפרסום נמצאו ראיות עצמאיות הקושרות שלושה עובדים בהווה או בעבר של אונר״א למתקפות שבעה באוקטובר. עוד דווח על קשרים של ארבעה עשר עובדים אחרים בהווה או בעבר לחמאס. אלה נתונים הראויים לבדיקה רצינית, אך מסמך סיכום קצר אינו מציג בהכרח את מלוא העדויות בתיק של כל אדם. אין לחבר באופן אוטומטי את המספרים שהתקבלו מחקירות שונות, מפני שייתכן שיש חפיפה בין אנשים ובין ההגדרות של המונח קשר. האחריות צריכה להתבסס על בירור פרטני.
דיווחי צה״ל על מנהרות ומבנים
בפברואר 2024 פרסם צה״ל כי כוחותיו איתרו מנהרה ששימשה לפי הממצאים את מערך המודיעין של חמאס מתחת למטה אונר״א בעיר עזה. הצבא דיווח גם על כלי נשק בתוך מבנים ועל קשרים לתשתיות חשמל ומערכות תת־קרקעיות. ביולי 2024 פרסם הצבא מידע על לחימה במתחם ששימש בעבר את אונר״א. מדובר במקורות ראשוניים לטענות הצבא הישראלי, ולכן כדאי לעיין בהם ישירות. עם זאת, יש להבהיר שהמידע נמסר בידי צד ללחימה. אפילו אם מבנה נוצל בידי ארגון חמוש, נדרשות ראיות נוספות כדי לקבוע מי ידע על כך, מתי נודע הדבר והאם הייתה הסכמה של הנהלת הסוכנות.
בדיקת הניטרליות בהובלת קתרין קולונה
האו״ם הזמין בדיקה נפרדת של מנגנוני הניטרליות באונר״א, בהובלת שרת החוץ לשעבר של צרפת קתרין קולונה. הדוח שהוגש באפריל 2024 בחן סינון עובדים, ניהול, תכנים חינוכיים, התבטאויות של אנשי צוות ושמירה על מתקנים. הבודקים תיארו את מסגרת הניטרליות של אונר״א כמפותחת יחסית לזו של ארגוני סיוע דומים, אך הצביעו על חולשות והמליצו על שינויים חשובים. בין הבעיות הוזכרו התבטאויות פוליטיות של עובדים מסוימים, חומרי לימוד בעייתיים ופעילות פוליטית בארגוני עובדים. דוח זה לא היה חקירה פלילית של אירועי שבעה באוקטובר. קיומם של נהלים אינו מוכיח שלא התרחשו הפרות, אך גם הפרות בודדות אינן מוכיחות שיתוף פעולה מוסדי.
חוות הדעת של בית הדין הבין־לאומי לצדק
בעשרים ושניים באוקטובר 2025 פרסם בית הדין הבין־לאומי לצדק חוות דעת מייעצת בעניין חובותיה של ישראל ביחס לפעילות האו״ם ולסיוע הומניטרי בשטחים הפלסטיניים הכבושים. בית הדין קבע שהמידע שהוצג בפניו אינו מספיק להוכיח שאונר״א כארגון איננה פועלת בחוסר משוא פנים. עוד ציין שהטענה שלפיה חלק משמעותי מעובדיה משתייך לחמאס או לארגונים חמושים אחרים לא הוכחה במידה הנדרשת. בית הדין התייחס במפורש לתשעת העובדים שפוטרו, אך קבע שמעורבותם האפשרית אינה מספיקה כדי לייחס חוסר ניטרליות לסוכנות כולה. חוות הדעת אינה מזכה כל עובד באופן אישי ואינה מונעת חקירות נוספות.

חוקי הכנסת והוויכוח המשפטי
באוקטובר 2024 אישרה הכנסת חוקים המגבילים את פעילות אונר״א בישראל ואת המגעים בין רשויות ישראליות לנציגי הסוכנות. ההגבלות המרכזיות נכנסו לתוקף בינואר 2025. ממשלת ישראל הציגה את הצעדים כדרושים לביטחון נוכח החשדות לחדירה של פעילי ארגוני טרור. באו״ם ובממשלות שונות הביעו חשש שהצעדים יקשו על אספקת שירותים אזרחיים. בדצמבר 2025 הורחבו ההגבלות, לרבות בענייני תשתיות ושירותים ומעמד משפטי. לכן המחלוקת אינה עוסקת רק בפענוח מודיעין. היא כוללת שאלות של משפט בין־לאומי, ניהול סיוע, פיקוח על עובדים וחובות הרשויות כלפי אוכלוסייה אזרחית.
המשמעות ההומניטרית לתושבי עזה
תושבים רבים ברצועה זקוקים לטיפול רפואי, מקלט, מי שתייה, לימודים ושירותי תברואה. בדוח של ממשלת בריטניה מספטמבר 2026 נמסר שכאחד עשר אלף עובדי אונר״א בעזה המשיכו לספק שירותים למרות מגבלות משמעותיות על כניסת עובדים ואספקה. מי שמקבל מזון או תרופות אינו אחראי באופן קולקטיבי למעשים אפשריים של עובד כלשהו. באותה מידה אין להתעלם מסבלם של אזרחים ישראלים ושל חטופים שנפגעו במתקפה. אפשר וחובה לדרוש גם פיקוח ביטחוני הדוק וגם המשך שירותים חיוניים. מניעת ניצול של סיוע בידי ארגונים חמושים והגנה על אזרחים הן מטרות שצריכות להתקיים יחד.
איך להבין מספרים גדולים ומקורות שונים
בשיח הציבורי מופיעות הערכות שונות לגבי מספר העובדים שלהם יש לכאורה קשר לחמאס. אבל משמעות המילה קשר אינה קבועה: חברות רשמית, תמיכה פוליטית, קרבה משפחתית, רמז מודיעיני והשתתפות בפעולה אלימה הם דברים שונים מאוד. לפני שמצטטים מספר צריך לשאול מי אסף את הנתונים, לפי איזו הגדרה, האם נעשתה בדיקה עצמאית והאם ניתנה לאדם אפשרות להגיב. אונר״א דוחה הערכות רחבות ומציינת כי שמות עובדים הועברו לרשויות באופן קבוע. ישראל טוענת שיש בידיה מידע נרחב יותר. רויטרס, CNN, BBC, עיתונות ישראלית, פרסומי צה״ל, מסמכי האו״ם וויקיפדיה ממלאים תפקידים שונים, ואין לראות באף אחד מהם תחליף לבדיקה ביקורתית.
מסקנה המבוססת על ההבחנות
ישנם ממצאים רציניים ביחס לחשד למעורבות של עובדים מסוימים באירועי שבעה באוקטובר ולקשרים אפשריים של עובדים אחרים לחמאס. מנגנון הפיקוח של האו״ם וגוף פיקוח אמריקאי פרסמו ממצאים פרטניים. צה״ל העלה גם טענות מתועדות לגבי שימוש בתשתיות ובמבנים. מנגד, בית הדין הבין־לאומי לצדק לא מצא בראיות שהוצגו בפניו בסיס מספיק לקבוע שאונר״א כולה חדלה להיות גוף חסר פניות. אין סתירה הכרחית בין שתי הקביעות הללו. הדרך האחראית היא חקירה עצמאית, ייחוס מדויק של טענות, אחריות אישית והגנה על האוכלוסייה האזרחית, בלי אשמה קולקטיבית ובלי ביטול אוטומטי של חשדות.
מקורות ומסמכים
- UN / OIOS (5 Aug 2024)
- UN independent review (Apr 2024)
- International Court of Justice (22 Oct 2025)
- USAID OIG (14 Apr 2025)
- Israel Defense Forces (10 Feb 2024)
- Reuters (5 Aug 2024)
- CNN (30 Jan 2024)
- BBC News (5 Aug 2024)
- The Times of Israel (5 Aug 2024)
- Wikipedia (background)
- UK Government (Sept 2026)
- US Library of Congress (Jan 2026)
